ווב 2.0: טכנולוגיית המידע של הפוסטמודרניזם
Register
Advertisement

הדור הראשון של ניהול הידע הופיע בסוף שנות ה80, מהפכת האינטרנט באמצע שנות ה90 הייתה אמורה לתת דחיפה גדולה לניהול הידע. אך ניהול הידע מהדור הראשון נכשל במובנים רבים. מה הבעיה? מהו בכלל ניהול ידע? מהם ההבדלים בין הדור הראשון (1985-2005) של ניהול הידע, לבין הדור השני מ2005 ואילך, שנובע מווב 2.0?

1. מהו ניהול ידע

כדי להבין מה הבעיה נבין מהו ניהול ידע. ניהול ידע אמור לנהל את הידע שנמצא בראש שלנו, ולא במסמכי הארגון ולא בבסיסי הנתונים של הארגון. זהו הידע הכי קשה לניהול בגלל שלוש סיבות: הוא פרטי ולא ציבורי, מובלע ולא מפורש, משתמע ולא נגזר. אך מצד שני רוב הידע של הארגון (60%-70%) נמצא בראשי אנשים ולא באי.מייל, ולא בוורד, ולא בטבלאות נתונים.

אחד מהבולטים בתחום ניהול הידע בשני העשורים האחרונים הוא נונקה שפיתוח מתודולוגיות להמרת ידע פרטי לציבורי, ידע מובלע למפורש, וידע גזיר לנגזר. זוהי ספירלת נונקה, שמבוססת על שלושת ההמרות הנ"ל שבסופן העובד חסר הידע לומד ומטמיע מהעובד בעל הידע ואז הוא בעצמו הופך לבעל ידע. וחוזר חלילה.

2. שתי הבעיות העיקריות בניהול ידע

א, הבעיה הפוליטית, פסיכולוגית, ארגונית: המתודולוגיה והתרבות של נכסי ידע כמו תובנות שרטוטים ונתונים, שונות לחלוטין מהמתודולוגיה והתרבות של ניהול נכסים חומריים כמו מחסנים, מכוניות, טפסים ותפוחי אדמה. השוני הוא פסיכולוגי, פוליטי וארגוני. זהו השוני התהומי שהולך ונחשף עם השנים בין הכלכלה האינטרנטית לבין הכלכלה התעשייתית. מבחינה פוליטית בעולם התעשייתי של החומרים וטפסי הנייר, ידע היה כוח. בעולם האינטרנטי לעומת זאת, שיתוף הוא כוח. ברוב הפרויקטים של ניהול הידע עד עכשיו, המנהלים והעובדים המשיכו להשתמש בפוליטיקה אנטי שיתופית. מבחינה ארגונית בעולם התעשייתי של ההירארכיה הבירוקרטית, היה מידור של ידע. ידע היה כמו אבן ולא זרם כמו מים (דה-בונו). אבל באינטרנט אתה לא יכול לטבול באותו נהר פעמיים, לא בגלל שהנהר זורם, כפי שאמר הירקלייטוס לפני למעלה מ2000 שנה, אלא בגלל שבאינטרנט הנהר עצמו מחליף צורה כל הזמן. לכן הידע בעידן התעשייתי לא הגיע להרבה מקומות בארגון. מבחינה פסיכולוגית בעולם התעשייתי האדם ראה את עצמו כאינדיבידואל מבודד ולא חלק מחמולה. ככה חינכו אותנו באוניברסיטה ובבית הספר: מבחנים, פסיכומטריים, תתקדם לבד ותדרוס את חבריך. בעולם האינטרנט האדם הוא חלק מחמולה: באי.סי.קיו. בקבוצת הדיון, ובעצם כל היפרטקסט הוא אנטי אובייקטיבי, אינו מפריד בין יחיד לחברה בין סובייקט לאובייקט. הכול בהקשר.

ב, הבעיה הטכנולוגית: יש המון כלים של פורטל ארגוני, של BI (בינה ארגונית) ושל ניהול תוכן. אבל אין כמעט כלים לניהול ידע. TIP TOP של חברת רום נולדג' הישראלית, הוא אחד החלוצים היחידים בתחום. לכן עבודת ניהול הידע נותרה ידנית בעוד שעבודת ניהול הנתונים, התוכן והפורטל, כבר מוחשבה די בהצלחה.

ווב 2.0 משנה את ניהול הידע בשלוש ההיבטים הנ"ל: טכנולוגית, פסיכולוגית וארגונית. ראשית, מדובר בכלים החדשים שהוא מביא: סביבת פיתוח של אז'אקס שיוצרת בראוזר (או יישום קליינט בכלל) שהוא יותר עשיר, יותר נפוץ, ויותר אינטראקטיבי. שנית, מדובר בתר?בות ובפסיכולוגיה החדשה שהוא מביא: תרבות של שיתוף ופסיכולוגיה של אקטיביות. שלישית, בגישה החדשה לתוכנה הארגונית (אי.ביזנס): SOA או ארכיטקטורה מוכוונת שירותים. נתחיל בSOA.

3. SOA – Services Oriented Architecture

SOA היא ארכיטקטורה של מחשוב ארגוני המבוססת על שירותי ווב מודולאריים וסטנדרטיים. היא מצריכה סמנטיקה סטנדרטית של שירותים WSDL, פרוטוקול העברת שירותים SOAP, ו"דפי זהב" לפרסום השירותים על ידי היצרנים ומציאתם על ידי המשתמשים UDDI. לאחר מכן היא מצריכה מנגנון קומפוזיציה כמו NETWEAVER של SAP או FUSION של ORACLE. לסיום היא צריכה מנגנון של ניצוח (כמו על כלים שונים בתזמורת).

ווב 2.0 הוא WWSOA או SOA שמעבר לאינטרא-נט ולאקסטרא-נט. SOA היא WWW אינטרא-נטי או אקסטרא-נטי. כלאמר גם SOA וגם ווב 2.0 מבוססים על שירותים מבוזרים ומודולאריים שהמשתמש "מחבר" אותם בצורה הקשרית ולפי צרכיו. אלא שSOA מתמקדת במישור הארגוני, ואילו ווב 2.0 מתמקד במישור הצרכני.

מהו ניהול ידע בשיטת SOA? זהו ניהול ידע שלא יכול להיות נחלתו של מנהל הידע, או של כל מנהל שהוא. זהו ידע שמניח מבנה פרקטלי של ארגון, דהיינו ידע שהוא מבוזר ומודולארי שהמשתמש מחבר אותו מחדש בהתאם להקשר נתון וספציפי. ווב 2.0 באינטרנט וSOA באינטרא-נט ובאקסטרא-נט מאפשרים זאת לראשונה מאז 2005.

4. עשרת הדברות של ניהול ידע בשיטות וכלים של ווב 2.0.

כל הדור שחי בבלוגים ובויקי ובRSS נולד לתוך עולם חדש של אקטיביות ושיתוף. הנה עשרת הדברות המשותפות לווב 2.0 ולדור השני של ניהול הידע: א. המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא מחלקת ההדרכה ולא מנהלי הידע של הארגון, או כל מנהל אחר. ב. תעל את עובדיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובת הארגון, כך שייצרו הפצה ויראלית לידע הארגוני. ג. רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות). אל תמדר ידע. אל תסתיר ידע. תן לו לזרום ולהפוך לצונאמי ארגוני. ד. אין יותר גרסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות. ה. שתף! אל תשלוט! ו. פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו'). ז. השתמש ב"חוק הזנב הארוך: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים. אל תרכז את הידע במחלקות. ידע ארגוני הוא ידע בין מחלקתי ובין-תחומי. עודד קהילות ידע בין מחלקתיות. ח. הכנס לארגון כלי ווב 2.0 קיימים כמו ויקי, בלוגים RSS. ט. היה חלוץ של פיילוטים ניסיוניים בבראוזר של ווב 2.0 כמו Flock, באימייל של ווב 2.0 כמו Zimbra. י. מקסם את השימוש בקוד הפתוח. הכל פתוח. לא רק הקוד, אלא גם התוכן, ואפילו קווי התקשורת כמו WIMAX.

5. טכנולוגיות של הדור השני של ניהול הידע

לבסוף, לא צריך את כל הפרה בשביל כוס חלב אחת. הטכנולוגיה של ווב 2.0 היא שדרוג של כמה טכנולוגיות: א. המעבר למשאבים מבוזרים ומודולאריים בשיטת SOA הנ"ל. הידע בארגון צריך להיות מאורגן בצורה מבוזרת ומודולארית. ב. המעבר לASP (ספקי שירותי יישומים), המעבר לשירותי רשת, בהנהגת www.salesforce.com . הידע בארגון צריך להתנהל ללא התקנת תוכנה בארגון, אלא מהבראוזר הפשוט. ג. המעבר לקוד פתוח. טכנולוגיות ניהול הידע בארגון צריכים להתבסס על כלים פתוחים, כמה שיותר חינמיים. ד. יש להתבסס יותר ויותר על טכנולוגיות AJAX שפותרות את הסתירה הנצחית בין עושר הכלי לבין פשטותו. זאת משום שטכנולוגיית אז'קס מאפשרת שליפה, הצגה, ומניפולציה של ידע ארגוני באמצעות XML שהוא סטנדרטי ומאפשר הפרדה בין תוכן לתצוגה. באמצעות Java Script, אז'אקס מאפשר ניהול א-סינכרוני של תהליך השליפה-הצגה-מניפולציה של הידע הארגוני.

הערה: תודה ל"אנשים ומחשבים" ולחברת "רום נוולדג'" על האכסניה שנתנו לי בכנס "ניהול הידע לדור העתיד" במלון דניאל ב10.11.2005

Advertisement