FANDOM


הווב הקוונטי או ווב 5.0 מבוסס על מחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית.

מחשוב קוונטי מבוסס על מעבדים בסדר גודל אטומי או תת-אטומי (כמו אלקטרון או פוטון). מעבד קוונטי לא רק שהוא מאוד קטן בגודל מיליונית המילימטר או אף טריליונית המילימטר, אלא בעיקר הוא מאפשר קפיצת מדרגה בגלל היכולות של סדר הגודל הקוונטי. יכולות אלה מבוססות על מושג הסופרפוזיציה. סופרפוזיציה היא היכולת של אלקטרון או פוטון לייצג לא רק שני מצבים 0,1 כמו במעגלים חשמליים של היום, אלא כל מעגל יכול לייצג: 0,1, 0וגם1,. לכן עוצמת המעבד הקוונטי גדלה בחזקת מספר המעגלים, בעוד שעוצמת מחשב רגיל "קלאסי" גדלה במכפלת מספר המעגלים.

תקשורת קוונטית מבוססת על האפשרות להעברת מידע במהירות אינסופית. דבר הקרוי "אנטנגלמנט".

היקום הוא מחשב קוונטי ענקי שמתפתח לא לפי כללי האבולוציה, לא לפי חוקי המכאניקה ולא לפי רצון האלוהים. היקום מתפתח לפי קוד. כך גם המוח. המוח אינו מכונה, אך גם אינו נפש. המוח הוא מחשב קוונטי. האורגניזם אינו מכונה אך גם אינו יציר כפיו של אלוהים. האורגניזם הוא מחשב קוונטי. כך טוען אחד מחלוצי בניית המחשב הקוונטי, סת לויד, בספר חדש שיצא לאור ב2006: " לתכנת את היקום. הקוסמוס כמחשב קוונטי".

Programming the Universe : A Quantum Computer Scientist Takes On the Cosmos

מהו מחשב קוונטי? מה הן התועלות שלו? באילו שלבי פיתוח הוא נמצא? ומהו בכלל קוואנט?

קוואנט הוא "אטום" של אנרגיה. הוא יכול להיות פוטון, שהוא חלקיק של אור.

פיסיקת הקוונטים היא התיאוריה שפותחה במחצית הראשונה של המאה ה20 ושלפיה חוקי הפיסיקה ברמה החלקיקית התת-אטומית שונים מחוקי הפיסיקה ברמה של שולחן או עץ, דהיינו של החפצים שאנו חווים אותם ומשתמשים בהם ביום יום ללא מכשירים מיוחדים כמו מיקרוסקופ או מאיץ חלקיקים. הפיסיקה הקוונטית מלאה מוזרויות. חלקיק יכול להיות בו זמנית בכמה מקומות ובכמה מצבים. לפי נילס בוהר חלקיק יכול להיות בו זמנית גם חומר וגם אנרגיה. לפי וורנר הייזנברג לעולם לא ניתן לדעת בו זמנית את מיקומו ואת האנרגיה של חלקיק. לפי שרדינגר בעולם הקוונטי חתול יכול להיות חי ומת בו זמנית.

מחשב קוונטי מנצל את מה שהם כביכול באגים או מוזרויות, כדי לבנות מהם תועלות. אם חלקיק יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית, אז אולי יש כאן סוג חדש של תקשורת? מהירות אינסופית (Entangelment)? אם חלקיק יכול להיות קיים וגם לא קיים, אולי יש כאן סוג חדש של יכולת אחסון. במקום שמעגל חשמלי יכול להיות או סגור או פתוח, 0 או 1, אולי הוא יכול להיות בעוד מצבים ולא רק שניים? לזה קוראים סופרפוזיציה (Superposition). ומה אם נוכל להשתמש בשילוב של סוג התקשורת האינסופית וסוג האחסון העצום כדי לבנות מחשב שמסוגל לבצע במקביל מספר עצום של חישובים שגדל אקספוננציאלית ביחס לחלקיקים?

ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) קוונטיים, הנדסה קוונטית ותוכנות קוונטיות. אלו הם הניסיונות של חוקרים (שמנסים להיות גם מהנדסים אוונגרדיים), לבנות מחשב קוונטי יעיל. הכוונה היא לחוקרים כמו דיוויד דוייטש מאוקספורד וסת לויד מMIT. ההנדסה הקוונטית מנסה לבנות מכשירים כמו קרני לייזר, או מגנטים מיוחדים, או שבבי סיליקון קורני חלקיקים, שמסוגלים לבודד חלקיק כמו אלקטרון ולהחזיק אותו במצב רצוי. עד כאן דיברתי על חומרה. מבחינת תוכנה יש אלגוריתם הצפנה של שור ואלגוריתם חיפוש של גרובר. יש גם ניסיונות הצפנה באמצעות עיקרון אי הוודאות של היינברג הנ"ל.

פסיכולוגיה קוונטית, ביולוגיה קוונטית, אסטרונומיה קוונטית ופילוסופיה קוונטית: פנרוז, קורצוויל, לויד ודוייטש. לראשונה נתקלתי ברעיון שהתוכנה עדיפה על פני המשוואה בשנת 1980 בספרו של בנואה מנדלברוט "המבנה הפראקטלי של הטבע". בספרו, מנדלברוט רואה בסימן "השויון האינטרקטיבי" כאלטרנטיבה לסימן השיוויון האריתמטי המוכר. בשנות ה90 בסרט של ארתור סי.קלארק "פרקטלים וכאוס" ובספרו של גליק "כאוס: מדע חדש נולד" הרגשתי אבל עוד לא הבנתי, שבפרקטלים יש תיאוריה שלישית אלטרנטיבית לתורת האבולוציה המודרנית המיכניסטית ולתורת הבריאה?? הקדם-מודרנית האורגניסטית. אחר כך בשנת 2000 בערך נתקלתי בספרו של וולפראם על האלגוריתמיקה כתחליף למתמטיקה. השנה אני מרצה יחד עם פרופ. יוסף אגסי באוניברסיטת ת"א והוא הפנה את תשומת ליבי לחידוש חשוב שלו הרואה במחקר מדעי כמייצר תוכניות מחקר במקום תיאוריות. תיאוריות כביכול משקפות מציאות, בעוד שתוכניות משקפות דווח על אמצע הדרך. לדעת אגסי, איינשטיין הוא שתיאר את המדע כתכנית ולא כתיאוריה. במחקר שיצא לאחרונה בשם "מדע 2020" ושחלקיו פורסמו באתר של מיקרוסופט ובאתר של המגזין "נייצ'ר" הסימולציה הממוחשבת נחשבת כתחליף לאמפיריות של הניסוי שגם היא מאבני היסוד של המודרניות.

הרעיון של היקום כמחשב או של המוח כמחשב אינו חדש. אסימוב היה הראשון שניסה להצביע על היקום כמחשב. קורצוויל ניסה למפות אחד לאחד את המוח כמחשב. אבל מה שקורצוויל ואסימוב לא הביאו בחשבון הוא שאין מדובר במחשב אלקטרו-ני, אלא במחשב קוונטי (דהיינו במחשב נוקליאו-ני). אם המוח הוא מחשב קוונטי, כי אז לפי פנרוז, כל נוירון אינו טרנזיסטור, אלא כל נוירון הוא מחשב קוונטי עם כ10,000 טרנזיסטורים הנקראים מיקרו-שפופרונים. היות ומחשב קוונטי חזק ממחשב אלקטרוני בכמה סדרי גודל הרי שהמוח הוא הרבה יותר מתוחכם ממה שחשבו עד לפני שנים ספורות. הטעות עד עתה היתה בכ10 בחזקת 6 או יותר מדובר שהמוח חזק פי מיליון ממה שמחשב אלקטרוני יכול להגיע אליו ב2020 לפי חוק מור.

ועתה לקטע הפתיחה: כאמור היקום הוא מחשב קוונטי, המוח הוא מחשב קוונטי והאורגניזם הוא מחשב קוונטי. מה זאת אומרת? זאת אומרת שהיקום כשנולד היה בעל יכולת חישוב הרבה יותר קטנה מכפי שהוא כיום. לכן הוא לא יכול היה אז ליצור (לחשב) חיים. כשהחיים נוצרו הם היו בעלי יכולת חישוב הרבה יותר קטנה מכפי שיש כיום ולכן הם לא יכלו ליצור נפש או תודעה. כשהתודעה נוצרה היא הייתה בעלת יכולת חישוב הרבה יותר קטנה מכפי שהיא כיום, לכן הם לא יכלו ליצור (לחשב) תרבות.

מה זה אינטרנט קוונטי? עתה הבה נדמיין מה יקרה אם נחבר כמה מחשבים קוונטיים ברשת תקשורת? מה זה גריד (GRID) קוונטי? היקום או המוח או החיים או התרבות אינם אלא רשתות של מחשבים קוונטיים. זה יותר ממה שסת לויד טוען.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.