FANDOM


תמצית

הווב הסמנטי הוא החזון של ממציא ווב 1.0, טים ברנרס לי. לפי ברנרס לי, בעוד שווב 1.0 התבסס על HTML שמאפשר שפה שמכונות יכולות להציגה, ווב 3.0 מתבסס על XMLשמאפשר שפה שמכונות יכולות להבין אותה.

הXML מאפשר למכונות להבין תגים של בני אדם וגם מערכות מיון של בני אדם (אונטולוגיות).

ווב 2.0 מתבסס הרבה על תגי אדם-אדם, ואילו ווב 3.0 מתבסס גם על תגי אדם-מכונה, גם על תגי מכונה-מכונה וגם על תגי מכונה-אדם. ווב 3.0 מתבסס על אונטולוגיות (בסיסי ידע הכוללים מילון וטקסונומיה לתחום מוגדר) שמעוצבות על ידי מומחים. ווב 2.0 מבוסס על אונטולוגיות שמעוצבות על ידי כל אדם. אונטולוגיות אלו נקראות פולקסונומיות, שהן טקסונומיות עממיות (פולק).

פירוט

אחרי עשור מהפכת הפי.סי 1980-1990 שהונהגה על ידי ג'ובס וגייטס ואחרי עשור מהפכת האינטרנט 1990-2000 שהונהגה על ידי טים ברנרס-לי ומרק אנדריסן, אנו בראשיתו של עשור מהפכני אף יותר. המהפכה הסמנטית. מהפכה זו פירושה: א, יכולת של מכשירים (מחשב, סלולר, מיקרוגל, טלוויזיה) להבין מכשירים אחרים באמצעות האינטרנט. ב, יכולת של בני אדם להשתמש ביותר ידידותיות במכשירים אחרים באינטרנט. ברנרס-לי המציא את הווב הראשון ואנדריסן המציא את הדפדפן הראשון. עכשיו זה 3 שנים ברנרס-לי מפתח את הווב השני, הווב הסמנטי. עתה זו הזדמנות של אחת לעשור: לפתח את הדפדפן השני, הסמנטי.

א. מהפכה זו מבוססת על 3 טכנולוגיות סמנטיות:

• הווב הסמנטי. טים ברנרס-לי רוכב שנית ובשנים 1999-2002 הW3C בהנהגתו פיתח ווב שנותן למשתמש את התועלות הבאות: א. מנוע חיפוש מדויק לחלוטין. ב. מנועים נוספים למנוע חיפוש כמו מנוע תיקצור טקסטים, מנוע היסקים, מנוע החלטות ועוד. ג. אפשרות להעביר למכונות את הפעילות המשעממת שאנו נאלצים לעשות (תורים בקופת חולים, חשבונות לעיריה) ולהותיר לנו פנאי לעבודות הלא-שגרתיות. מהפכה זו מתחילה בהחלפת שפת הHTML בשפת הXML שמאפשרת לכל אובייקט באינטרנט להיות מקוטלג ומתויג במדויק. • שירותי ווב Web Services. זוהי מערכת ההפעלה של הרשת. עד היום הייתה לנו מערכת הפעלה למחשב המקומי שלנו שבעיקר סיפקה לנו: א, ממשק אדם-מכונה. ב, סיפקה מערכת מתאמת בין החלקים השונים של המחשב (דיסק קשיח-מעבד-מסך, למשל). שירותי ווב היא מערכת הפעלה שמאפשרת לאדם ממשק ידידותי אדם-רשת (כולל כל הטרמינלים וכל הקווים שלה שיכולים להגיע למאות או למיליונים) וגם מערכת מתאמת אוטומטית בין חלקי הWWC שהוא מחשב-על וירטואלי או מחשב-על מבוזר World Wide Computer. יש הרואים בשירותי הווב את המעבר של האינטרנט מ"מכונה אישית או משפחתית" (כפי שהיו המכונות בראשית המהפכה התעשייתית ב1780), ל"פס יצור ענקי גלובלי" (כפי שהתחיל להיות בראשית המאה ה20 בפס הייצור של פורד, ראה סרטו של צ' צ'פלין "זמנים מודרניים"). • מחשב –על וירטואלי. אם שירותי ווב הם מערכת ההפעלה של מחשב-העל המבוזר WWC, הרי שאדם יחידי או ארגון יחיד יכול לרתום לרשותו (לסירוגין, כמובן) "מחשב-על בריבוע" שהפוטנציאל שלו הוא 150 מיליון מכשירי התקשורת הדיגיטליים המקושרים כיום בעולם. מהפכה זו בחומרה מבוססת על מגמה היסטורית מדויקת שלפיה, חוק מור שחזה בהצלחה את הכפלת כושר המעבד כל שנתיים, מנוצח בראשית המאה ה21 על ידי שני חוקים אודות הכפלת יכולת ההעברה של הסיבים האופטיים כל 4 חודשים (חוק גילדר) ויכולת עוצמת הרשת הגדלה חזקתית לעומת מספר המשתמשים שגדל חשבונית (חוק מטקלף). לכן יותר משתלם לקשר מחשבים מאשר להגדיל את יכולת העיבוד שלהם כיחידים.

ב. מהווב הישן לווב הסמנטי: בראוזר סמנטי, פורטל סמנטי ומנוע סמנטי

• הווב הישן נוצר על ידי ברנרס-לי בשנים 1989-1992. הוא קישר בין משאבים שהיו קיימים כבר קודם בצורה יחסית מבודדת. הוא היה מעין רשת כבישים שחיברה בין בתים, קניונים, בתי ספר ותחנות דלק שהיו קיימות עוד לפני כבישי הווב. אולם עד 1993 נעו בכבישים אלה בעיקר אנשי צבא ואקדמיה על גבי רכבות מסורבלות. לרוב האנשים, הווב לא היה רלבנטי. עד שב1993, הופיע צעיר בן 20 בשם אנדריסן שפיתח את הדפדפן. הדפדפן היה מעין מכונית פרטית לכל אדם. השילוב של רשת כבישים ומכונית פרטית, או ווב ודפדפן החל תהליך עצום של פריחה בעיקר בשנים 1993-2000. בתקופה זו גדל מספר משתמשי האינטרנט מפחות מ10 מיליון ליותר מ400 מיליון. • הווב הסמנטי ושלושת הכלים הנ"ל הנגזרים ממנו (בראוזר, פורטל ומנוע) מבוססים על השפה שמחליפה את הHTML של הווב המציג. השפה החדשה היא XML שמאפשרת לקטלג ולתייג כל אובייקט בעולם, בשפה שמובנת למחשבים (ולא רק קריאה למחשבים כמו שהייתה הHTML).


ווב סמנטי: תשתית חדשה לדור השני של האי.ביזנס והאי.תוכן. בראוזר סמנטי, פורטל סמנטי ומנועים סמנטיים

1. ווב 1.0: השנים 1990-2000

לפני למעלה מעשר שנים, בשנים 1990-1992, טים ברנרס לי המציא את הווב. כשלוש שנים לאחר מכן אנדריסן המציא את הדפדפן שהיה הטריגר שהדליק את מהפכת האינטרנט בעולם. במקור הדפדפן נקרא "מוזאיק" שהפך אחר כך ל"נטסקייפ נביגטור" ששוכפל אחר כך ל"מיקרוסופט אקספלורר".

הווב הוא אמצעי לקישור מהיר וידידותי בין "איי מידע" שנבנו בארגונים שונים בעשור שנות ה80 עם הופעת המחשב האישי והרשתות המקומיות. הווב הוא מעין כביש משוכלל שמחבר יישובים שכבר היו קיימים בהם כבישים פנימיים. אולם הכביש המשוכלל לא הספיק לפריצת מהפכת האינטרנט. גם אם היו כבישים, לא היו עדיין מכוניות פרטיות שיסיעו אותנו בכבישים אלה. לכן רק "טיולים מאורגנים" למעטים באקדמיה ובצבא התאפשרו בווב. הדפדפן שהומצא על ידי אנדריסן ב1993 הוא "המכונית הפרטית" שאפשרה לכל אחד בעשור האחרון לעלות על אוטוסטרדת המידע המרכזית שהיא האינטרנט. כשרשת האינטרנט הפכה מדיום לצריכה המונית הופיעו השירותים שכולם מדברים עליהם כיום: אי.ביזנס, אי.קומרס, אי.לרנינג ועוד.

2. ווב 2.0: משנת 2002 ואילך

זה למעלה משנה, טים ברנרס לי מנסה לעשות זאת שוב. הפעם הוא מנסה לבנות סוג חדש של תחבורה. אלא שהפעם ברנרס לי רוצה לבנות מערכת כבישים הרבה יותר חכמה. ברנרס לי רוצה לבנות ווב משוכלל שהוא קורא לו ווב סמנטי. השאלות שפרוייקט כזה מעלה הן: מהו הווב הסמנטי? האם כבר עובדים על פתוח של דפדפן סמנטי? מהם היישומים של הווב הסמנטי ושל הדפדפן הסמנטי.

רשת האינטרנט כיום היא עדיין בשלב הפרימיטיבי שלה. היא מעין "רשת כבישים" שמחברת בין "בניינים" שונים בעיר. אמנם לכל בניין יש כתובת, אבל כשכבר מגיעים לבניין אין בפתח שלו שום שלטים שלפיהם נוכל לדעת מי הם הדיירים הגרים בבניין או מי הן החברות שמשרדיהן שוכנים בבניין. אם מישהו מאתנו מחפש את משפחת כהן וישאל מישהו ברחוב, או לשכת מודיעין עירונית, הוא יקבל תשובה אבסורדית: כל משפחות כהן שגרות בעיר או ברחוב מסוים, אך לא יוכלו לאמר לו במדוייק את מספר הבית שבו גרה המשפחה שהוא מחפש. זה נשמע כמו סיפור קפקאי או כמו סיפור של בורחס. אבל זו המציאות כיום באינטרנט.  הווב של היום נועד לאפשר למשתמשים בו להציג מידע ולכן הוא נקרא ווב היצגי, הווב החדש לעומת זאת נועד לייצג מידע כך שבכל "כניסה לבניין ברחוב" תהיה רשימה של כל הדיירים לפי מספר הדירה ושם המשפחה.  הווב של היום מבוסס על שפת HTML – HyperText Markup Language , הווב החדש מבוסס על שפת XML – .eXtensible Markup Languageשפת הווב החדש היא הרבה יותר גמישה והיא מהווה סטנדרט אחיד לבניית מערכות סימון שונות למטרות שונות: לקיטלוג ספרים בספריות, לקיטלוג תמונות במוזיאונים, לקיטלוג דירות בעיר וכו'.  כתוצאה של האחידות והקיטלוג המדויקים, תהיינה לנו תוצאות חיפוש הרבה יותר מדויקות.  יותר מכך, גם מכונות יוכלו לחפש אוטומטית בווב. למשל המקרר בבית יוכל לחפש את הירקות הכי טריים מבין כמה סופרמרקטים ולהזמין אותם אוטומטית.  אם מכונות יוכלו לבצע חיפוש מדויק, קל וחומר בני אדם שיש להם (בדרך כלל) יותר אינטואיציה ויותר אינטליגנציה. "עקרון אי הוודאות של האינטרנט" אומר שככל שיש לנו יותר קטלוג ודיוק, אנו צריכים פחות אינטואיציה ואינטליגנציה, וההיפך מכך.  הרבה יותר מכך, אם בנוסף לקטלוג נבנה גם מפות של הקטלוגים, נוכל לגלות באמצעותן קשרים שלא היו מתגלים ללא המיפוי וללא הקיטלוג. זהו היסוד של הווב היצירתי !

בווב החדש יהיה לנו לא רק מנועי חיפוש אלא גם המנועים הבאים: א. מנוע היסקים. ב. מנוע קבלת החלטות. ג. מנוע תחושות שמרגיש את השינויים בסביבה ויחד עם מנועי ההיסק וקבלת ההחלטות יכול לפעול בהתאם. למשל, אם חברה שהיא ספקית של ציוד משרדי כמו Staples.com מכניסה חיישן שלה דרך הווב למדפסות של בנק שהוא הלקוח שלה, היא יכולה לחוש באופן רציף את התרוקנות הדיו ולפתור את הבעיה בזמן אמת. אם סוחר בניירות ערך יכול לחוש את "יבולי ניירות הערך" דרך כלים כמו של SmartMoney.com, הוא יכול לקבל החלטות בזמן אמת.

ד. מנוע יצירתיות. מנוע שכזה יערוך סריקות במפות מושגיות כמו של TheBrain.com ויגלה קשרים חדשים. כבר כיום קיימים מנועי DM – Data Mining שסורקים בסיסי נתונים של לקוחות כדי לגלות מתאמים שיש להם משמעות להגדלת מכירות. כמו למשל כשהתברר שלקוחות מסוג גברים שקונים טיטולים בשעות הלילה קונים בדרך כלל גם בירה. אינטואיטיבית ובמבט ראשון לא נראה שיש קשר בין התופעות. אולם משנתגלתה התופעה באמצעות מנועי כריית נתונים, יש בה היגיון שכן הורה גבר שצריך להישאר ער בלילה כדי להאכיל את התינוק מהבקבוק ולחתל אותו אוהב גם ללגום בירה.

3. יישומים מעולם אחר

אבל הווב החדש לא יחולל מהפכה כל עוד שלא יתלווה אליו סוג חדש של דפדפן. לא מדבר בדפדפן מסוג נטסקייפ נביגטור 6 או 7 ולא מסוג אקספלורר 6 או 7. אלא בדור חדש לחלוטין של דפדפן שיביא את העוצמות הנ"ל של הווב הסמנטי, לידי הצרכן ההמוני. מה יכולים להיות המאפיינים של הדפדפן הסמנטי? מה יהיו היישומים שלו? נסתפק ביישומים: לווב 2.0 ולבראוזר 2.0 יש יישומים בתחומי האי.ביזנס, האי.לרנינג, אי.עיתונות ואי.בידור. אי.ביזנס: כלי P2P קולבורטיביים מהסוג שלGroove.net מאפשרים לנו לחוש בני אדם באמצעות סינרגיה של מגוון כלים כמו צ'ט, שרטוט משותף, גלישה משותפת ועוד. זאת בנוסף ליכולות שפורטו קודם לחוש את שוק המניות או את הדיו שבמדפסות. אי.לרנינג: באי.בוק של מיקרוסופט או של אדובי, יש יישום שנקרא רידר שאמור להקל על הקריאה בספר האלקטרוני ולהעשיר את חווית הקריאה. במבט נוסף מתברר שברידר יש יותר מאשר יישום של קריאה. ברידר גם יישום של למידה, שאותו החלו לפתח סאטרטפים כמוRovia.com , Questia.com ועוד. יישום למידה זה בא לידי ביטוי בכך שהוא מאפשר קריאה פעילה של תוכן: סימון, מירקור, הערות, תיוג, מיפוי מושגי ועוד. זה היה קיים עוד בווב 1.0. אך בווב 2.0, הקריאה הפעילה יוצרת: א, "ספר לימוד גלובאלי" או WWTextbook – World Wide Textbook . התיוגים מאפשרים סטנדרטים מסוג LRN וIMS, שהם מעין פרוטוקול קריאה אוניברסלי. ב, "מורה וירטואלי גלובאלי". כמו שמנוע החיפוש בווב 1.0 היה ספרן וירטואלי גלובאלי, כך בווב 2.0 המיפוי המושגי בפרט והקריאה הפעילה בכלל מאפשרים לנו להעביר ביננו תחושות, לקבל הנחייה ממורה וירטואלי, ואפילו לעזור לנו לחשוב יצירתית באמצעות המפות המושגיות הנ"ל. ניהול יידע: בשנה האחרונה התרחשו שני שינויים שיכתיבו את עתיד ניהול הידע בעשור הבא :  ראשית, ניהול הידע האישי והארגוני החל להפוך להינדוס (Engineering) הידע האישי והארגוני. הופיעו תוכנות של הינדוס ידע כמו כריית (Mining) נתונים, כריית טקסטים, שילוב בין כרייה לכלי שירות לקוחות CRM, מיפוי מושגים ועוד.  שנית, החלו להבין שיש סתירה בין מושג הניהול למושג הידע. שכן אפשר לנהל מחסני חלקי חילוף או תיקי ניירות ערך שהם מוחשיים או מספריים, אך ידע אינו מוחשי וקשה לבטאו כמותית. לכן החל מעבר מניהול ידע לאיפשור (Enabling) ידע. הופיעו מתודולוגיות שהראו כיצד בנית סביבה מתאימה יכולה לעודד יצירה, שיתוף וארגון ידע. עתה נתמקד בכלים החדשים של הינדוס הידע ואיפשור הידע. 1. טכנולוגיות להינדוס ידע. את התוכנות להינדוס הידע ניתן לחלק לשלושה סוגים: אגירת וארגון ידע, שיתוף ידע וחיפוש וגילוי ידע. אני אוגר ידע כשאני יודע מה שיש לי אבל אני רוצה לארגן את המאגר. תוכנות אגירה וארגון הם מסוג ניהול תוכן Content Management ומחסני נתונים Data Warehousing. אני משתף יידע כשאני יודע מה שאין לי ואני מעוניין לתקשר עם אחרים כדי למצוא את מה שחסר לי. מדובר בפורומים של מומחים, מנועי חיפוש, או קטלוגים ופורטלים. אני כורה ידע (כמו כורה זהב) כשאני לא יודע מה שיש לי ומה שאין לי. תוכנות כרייה וגילוי הם מסוג כריית נתונים Data Minung, כריית טקסטים Text Mining, מנועי גילוי ידע Discovery Engines ועוד. מתודולוגיות לאיפשור ידע. המתודולוגיה של נונקה Nonaka היא שיטה דו כיוונית היוצרת ספירלה של צמיחה. מצד אחד היא הופכת ידע מובלע הנמצא בראש של האנשים בצורת מיומנויות עבודה לא מודעות, ליידע מפורש הנמצא באינטרא-נט של הארגון ובמיוחד בפורטל הארגוני. מצד שני, היא מאפשרת הפיכת ידע מפורש לידע מובלע המופנם לצורך פעולה. חברת Autonomy.com טוענת שיש בידיה כלי אינטרנט לאיתור ידע מובלע ברשתות סמויות בשיטת P2P – Peer to Peer והפיכתו לידע מפורש ברשתות גלויות בשיטת Client Server - CS. ספירלת הצמיחה מחייבת שבירת קירות תוך-ארגוניים ובין-ארגוניים כדי להגיע לרב-תרבותיות, רב-דיסציפלינריות ומולטי-אינטלגנציות. בתוך הארגון מדובר בלמידה בין-רמתית ובין הקשרית: למשל לפי חברת Semio.com, חברת בנייה שלומדת תכנון אספקת בטון, מחברת אספקת פיצות, שיפרה את אחוז הבטון המקולקל מ32% ל5%.

קישורים נבחרים בנושא ווב 3.0

הרשת השלישית / הסוף של גוגל ?

מה לצפות מהווב 3.0 ?

מאמר בהיבט הטכנולוגי.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.