FANDOM


מילון ווב 1.0 עריכה

אייג'נט (agent), מין רובוט וירטואלי, סוכן ממוחשב אינטלגנטי שיכול בצורה עצמאית לבצע משימות שונות עבור המשתמש כגון: חיפוש מידע, מיון דואר אלקטרוני וכו'. כלומר זו תוכנה.

אדהוקרטיה

מיזוג של המושגים "אד-הוק" ו"קרטיה" (שלטון, ביוונית). מיזוג זה יוצר מושג חדש הנפוץ בספרות על עולם האינטרנט ועל הארגונים עתירי טכנולוגיות מידע. בארגונים אלה אין מבנים ארגוניים (למשל מחלקות ואגפים) קבועים ואין כללים קשיחים המוכתבים מראש. המבנים הארגוניים והכללים הם דינאמיים ומשתנים בהתאם לדינמיקה של הנסיבות.

אווטאר

תוכנה המייצגת משתמש בתהליך של תקשורת מחשבים. סוג של ייצוג אישי וירטואלי בצורת דמות שיכולה אך לא חייבת להיות דומה למקור ויכולה להביע רגש (אייקון שנקרא אמוטיקון) או תכונה ספציפיים שלו.

אומה דיגיטאלית

האזרח הדיגיטאלי הולך מעבר לדיכוטומיות המסורתיות של שמאל וימין, ליבראלים ושמרנים, רפובליקנים ודמוקרטים. הדיכוטומיות הישנות של שמאל וימין נוצרו מתוך השליטה של אמצעי התקשורת הישנים (עיתונים וטלוויזיה) ושל אמצעי הפוליטיקה הישנים (מפלגות). עיתונים, תחנות טלוויזיה ומפלגות מבטאים שליטה מרכזית על כוח ומידע : כביכול "מנהיגים" מול כביכול "המון", יחידים מול רבים. האינטרנט, לעומת זאת מאפשרת תקשורת ויחסים מסוג חדש: רבים עם רבים.

האזרחים הדיגיטאליים יוצרים דרך שלישית חדשה שהולכת מעבר לדיכוטומיות המסורתיות. דרך זו היא בעד מלחמה בעוני באמצעות תחרותיות כלכלית הוגנת ונגד פרוטקציוניזם. היא בעד ניצול הזדמנויות כלכליות ועידוד יזמים. היא נגד מדינת הרווחה שמנטרלת את המעורבות והיזמות של העניים. הדרך הדיגיטאלית החדשה היא בעד סובלנות תרבותית וריבוי תרבותי (פלורליזם). אין לה בעיה להודות שהמשטרה היא גזענית. היא פתוחה לתרבויות שונות לא כפוזה או כתיאוריה אלא כדרך חיים.

און-ליין

מקוון. מה שמתבצע באותו רגע על קו התקשורת.

אוראליות

בעל פה. התרבות שלפני הכתב. אחרי האוראליות באה הליטראטיות.

אזרח דיגיטאלי

בפוליטיקה שלפני עידן האינטרנט האזרח השיג את היידע שלו לא באופן ישיר אלא ממתווכים מרוחקים ולא מגיבים כמו עיתונאים, פוליטיקאים, ואידיאולוגים מקצוענים. מאז הופיעה האינטרנט כאמצעי תקשורת פופולרי חדש חל שינוי בכל זה. אינטרנט מאפשרת רב-שיח ישיר בלי מתווכים, ללא מגבלות של מרחק וללא קירות של תרבות. לכן האזרח הדיגיטאלי מתנתק מאמצעי התקשורת של היום והמפלגות של היום. האזרח הדיגיטאלי הוא נווט עצמאי באוקיינוס חדש.

האינטרנט לא יצרה אינדיבידואליזם קיצוני של אנשים המנותקים מסביבתם, אלא בדיוק ההפך מכך. היא יוצרת סוג חדש של אזרח מאוד מעורב שבשבילו עיתונים וטלוויזיה אינם רק סוג בידור, אלא סוג של אכפתיות. זהו אזרח אקטיבי שלא מסתפק בקריאה פסיבית של עיתונים או של צפייה פסיבית בטלוויזיה. זהו אזרח ביקורתי שמערער על הסמכות. זהו אזרח שלא מקבל את העמדה של זיכני התקשורת והפוליטיקה של היום בדבר נחיתות התרבות העממית. ההפך מכך, הצעירים הדיגיטאליים אוהבים תרבות עממית.

אינטרנט

הרשת של רשתות המחשבים. רשת המחשבים הבינלאומית הכוללת, דואר אלקטרוני, צ'ט, קבוצות דיון, ובעיקר את המארג הכל עולמי.

אינטרפייס

ממשק. הקשר בין המשתמש לבין המחשב. צורת הקשר הרווחת בסוף המאה ה20 היא הממשק הגראפי. זהו סוג קשר בין אדם למחשב באמצעות השילוב של עיין הרואה סמלי ציורים (אייקונים) על המסך ויד שמבצעת פעולות במחשב באמצעות המקלדת והעכבר. ממשקי העבר היו: ממשק אלפביתי ולא גראפי (דוס למשל) שהוא שילוב של יד ומקלדת עם עיין הרואה שורות של פקודות על המסך, כרטיסיות מנוקבות, כפתורים וכו'.

את מושג האינטרפייס מתחילים לראות בסוף המאה ה20 בצורה הרבה יותר רחבה והיסטורית. הכוונה היא לכל צורת קשר בין אדם למשהו אחר: אדם-אדם כממשק תקשורת מרכזי בתקופה המסורתית, אדם-מכשיר פיזי ואדם-מכשיר סימבולי (תמונה, כתב יד, ספר מודפס) בתקופה המודרנית. כך נוצרת תורה כוללת לאינטרפייס שלפיה בכל אינטרפייס יש 4 מרכיבים:חומרה, תוכנה של מערכת הפעלה (כמו דוס, מקינטוש, חלונות), תוכנה של יישומים (כמו וורד, לוטוס וכו'), תכנים (מאמר, ציור, נוסחה, וידאו וכו')

ארגון לומד

אירגון שבו היידע משחק תפקיד מרכזי. לכן היידע של כל חבר בארגון צריך להשתבח ולגדול כל הזמן. סך כל היודע של חברי האירגון פלוס היידע הנמצא בספרי האירגון וברשתות המחשבים שלו נקרא הון אינטלקטואלי או הון מידעי.

אלקטרוני

חשמלי. תחילה היה דואר אלקטרוני ואחריו באו גם מסחר אלקטרוני וכסף אלקטרוני. דואר אלקטרוני הוא צורת תקשורת מחשבים המאפשרת להעביר בין שני משתמשי מחשב הקשורים זה לזה (ברשת או במודם) מסמך לא מנייר, אלא דיגיטאלי. אם אפשר להעביר מסמכים דיגיטאליים, ניתן למכור כל מוצר דיגיטאלי אחר. לכן במסחר אלקטרוני ניתן למכור תוכנה, או ציור דיגיטאלי, או מנייה, דרך האינטרנט. באותה צורה ניתן גם להעביר כסף.

אצ'.טי.אמ.אל

שפת היפרטקסט, השפה שבה כותבים דפי אינטרנט. השכלולים האחרונים של שפה זו נקראים די.אצ'.טי.אם.אל. (התוספת של הד' מציינת דינאמיות) ואיקס.אם.אל. (האיקס מציינת הרחבה -אקסטנציה).

אתר אינטרנט

האינטרנט היא עולם שלם אך ולא ריאלי, כלומר מדומה ולא פיסיקלי. כפי שבעולם הריאלי יש אתרים (בניינים, קניונים וכו') כך גם בעולם הוירטואלי (שנקרא גם סייברספייס). יש אתרים פרטיים ואינטימיים שבהם אדם מוסר מידע על עצמו ויש אתרים ציבוריים וענקיים שבהם מוזיאון או פירמה עיסקית מוכרים או מציגים את סחורתם.

בדיוק בזמן

אחד המרכיבים היסודיים של שיטת טי.קיו.אמ. הכוונה היא שבמקום לצבור לאורך זמן מלאי במחסנים שלי ולהפסיד עלויות איכסון ובלאי, כדאי לי להזמין מיצרנים חיצוניים את מה שהלקוחות הזמינו ממני, סמוך ככל היותר לזמן הזמנת הלקוח. דבר זה הולך ונעשה יותר קל ככל שמערכות התקשורת ביני לבין לקוחותי וביני ובין הספקים שלי נעשות יותר יעילות. עיקרון זה מקבל חיזוק מהאינטרנט המאפשרת עיסקאות "בדיוק בזמן", כמו בחנות הספרים הוירטואלית אמאזון.קום.

בתורת הלמידה של התקופה הדיגיטאלית משתמשים במונח הזה כדי להדגיש שבעולם האינטרנט אין צורך יותר בשינון חומרים ("מלאי רוחני") ואולי אפילו אין יותר צורך בספריות מנייר. כלומר, אין צורך בלמידה, כי כל מה שצריך הוא מידע. אנו נזמין מידע באינטרנט בדיוק בזמן. את האנרגיות הנפשיות שהשקענו בזכירה נעביר להשקעה בחשיבה יצירתית. את המשאבים שהשקענו בספריות נעביר להשקעה במערכות תקשורת יעילות.

ביזור

ההיפך מריכוז. הכוונה היא להעברת משאבים (כסף, מידע, עוצמה פוליטית) מגוף מרכזי אחד או ממספר מצומצם של גופים מרכזיים, לידי כלל הציבור.

בירוקרטיה

מיזוג של שני המושגים "בירו" (משרד, בלטינית) ו"קרטיה" (שילטון ביוונית), שילטון המשרדים והפקידים. בסוף המאה ה19 ובמשך המאה ה20 הובחנה בעייה שהלכה והתחזקה: ככל שרבו יודעי הקריאה והכתיבה כך גדל מספר הטפסים והפקידים שהלקוח של אירגונים ציבוריים או עיסקיים, תלוי בהם. במשך השנים גם הפקידים איבדו את השליטה על הניירת, התורים והנהלים. החוקר הגדול של הבירוקרטיה הוא מקס וובר והסופר והמבקר הגדול של הבירוקרטיה הוא פראנץ קפקא. בשנים האחרונות יש כאלה כמו טופלר הטוענים כי המחשב והאינטרנט מאפשרים לבטל את הבירוקרטיה ולהחזיר את השילטון לידי הלקוח.

בראוזר

תוכנה לשיטוט בין אתרי אינטרנט ולדפדוף בין דפי אינטרנט. שני הבראוזרים הידועים ביותר הם תוכנת נביגטור של חברת נטסקייפ ותוכנת אקספלורר של חברת מיקרוסופט.

גלובאלי

כל מה שהוא בקנה מידה כלל-עולמי. שני מיליארד הצופים במונדיאל2002 הם תופעה כלל-עולמית, החורגת מגבולות של מדינה אחת, דת אחת, תרבות אחת או לאום אחד. מאות מליוני הצופים מאירופה, מזרח אסיה, הודו וארה"ב, ברשתות הטלוויזיה אם.טי.וי. וסי.אן.אן. הם תופעה כלל עולמית. האינטרנט היא תופעה כלל עולמית.

הגלובאליזציה מתרחשת במקביל במספר תחומים: בכלכלה נוצרות פירמות גלובאליות שנקראות גם חברות רב-לאומיות ונוצרים שווקי מסחר גלובאליים. בתרבות נוצרות יצירות גלובאליות (סרטים כמו מלחמת הכוכבים) ואמנים גלובאליים (מדונה ודנה אינטרנשיונל). בפוליטיקה נוצרים מוסדות איזוריים (כמו השוק האירופי) וגלובאליים (כמו אירגון הסחר העולמי). בפילוסופיה נוצרת חשיבה חדשה שאחת משמותיה הוא "קץ ההיסטוריה" על פי האמריקאי ממוצא יפאני פרנסיס פוקויאמה.

נשיא ארה"ב הופך להיות ראש הממשלה היחיד בעולם עם סגן אחד מסין-יפאן וסגן שני מאירופה. כל שאר ראשי הממשלות כמו נתניהו, מובארק, המלך חוסיין, סאדם חוסיין, אסאד ועראפת, הם שחקני תיאטרון שמשחקים תפקיד של שליטים בעיקר לצרכים פנימיים. נתניהו, אסאד ועראפת, מול קלינטון ושני סגניו הם כמו שני מנהלי מתנסי"ם שכונתיים שבאים לפגוש את ראש הממשלה בעיקר למטרות פנימיות וטקסיות.

דה-קונסטרוקציה

שיטת ביקורת שהמציא הפילוסוף היהודי הצפון-אפריקאי ז'אק דרידה. כאחד מאבות הפוסטמודרניזם העולמי, הוא פיתח שיטת ביקורת על הפילוסופיה הליטראטית בכללותה כולל זו הכתובה (שעד המצאת הדפוס במאה ה15) וזו המודפסת. אם קונסטרוקציה היא שם עצם של מבנה מגובש וגם שם פועל של פעולת בנייה, הרי שדיקונסטרוקציה היא שם פועל של פירוק. פירוק המובן מאליו של התרבות המערבית, המודרנית ואף של התרבות המסורתית. פירוק זה נעשה באמצעות חשיפת הסתירות בין מושגי היסוד בתיאוריות של אפלטון, דיקארט או פרוייד ובאמצעות חשיפת אי קיומו של בסיס עובדתי מאחורי מושגי היסוד של המדע והפילוסופיה. הכל הוא פרשנות על פרשנות וכו'.

דואר אלקטרוני

ראה אלקטרוני

דיגיטאלי

ספרתי. צורת סימול חדשה. בתרבות של האינטרנט (תרבות הכתב והנייר) השפה היתה בנויה על עשרים ומשהו אותיות ו10 ספרות. בתרבות המחשב ניתן לתרגם את כל המילים בשפה ואת כל הספרות, לצורה בינארית, לשתי ספרות: 0,1. יותר מכך, ניתן לתרגם את כל צורות ההבעה האחרות (דיבור, מוסיקה, ציורים, וידאו, או במילה אחת: מולטימדיה) לצורת הסימול הדיגיטאלית. ועוד יותר מכך, בסימול הדיגיטאלי ניתן לקשור בין כל מסמך דיגיטאלי בעולם לבין כל מסמך דיגיטאלי אחר בשיטת ההיפרטקסט. תכונות המולטימדיה וההיפרטקסט הביאו להאצה עצומה של הווב והולכים ויוצרים פוליטיקה, כלכלה ותרבות מסוג חדש לגמרי, שיחד מכוננים את הציביליזציה הדיגיטאלית. דיגיטאלי מוצג לפעמים כהיפוכו של אנאלוגי. בעוד שדיגיטאלי הוא ייצוג מידע (תמונה, מילה וכו') על ידי המרתו לספרות בינאריות, אנאלוגי הוא ייצוג מידע על ידי העתקתו כמו שהוא ללא המרה דיגיטאלית.

דמוקרטיה דיגיטאלית

צורת השלטון החדשה שבתוכה חי האזרח הדיגיטאלי. באמצעות האינטרנט ניתן לאפשר לכל אזרח להצביע באופן ישיר, ללא מתווכים כמו מפלגות, עיתונים וטלוויזיה.

דפדפן

ראה הערך בראוזר

הון

סוג של משאב. הון הוא משאב שיכול להגדיל את עצמו. למשל, ההבדל בין הון פיננסי לכסף הוא שבעוד שכסף נצרך ונגמר הון פיננסי מושקע וגדל. כסף הוא כמו תפוח אדמה שנאכל. הון הוא כמו תפוח אדמה שנזרע באדמה ומניב עוד תפוחי אדמה.

הון אנושי

הון של יידע ומיומנויות המצוי בראש של אנשים ולא במחסני המפעל או הבנק.

הון מידעי: הון לא מוחשי. לא בניינים, מכונות או מזומנים, אלא מידע.

היפרטקסט

טקסט-על. צורה חדשה של קריאה וכתיבה המאפשרת לעבור בלחיצת עכבר ממלה אחת למילה שנייה, מתמונה לתמונה, או ממילה לקטע וידאו, או באופו כללי: מכל סימבול דיגיטאלי אחד לסימבול דיגיטאלי שני. המעבר מסימבול לסימבול יכול להיות באותו טקסט או בין שני טקסטים שונים משני קצות כדור הארץ ובתנאי ששני הקצוות מחוברים לאינטרנט.

הפרטה

העברה מידיים ממשלתיות וריכוזיות לידיים פרטיות. בדרך כלל הכוונה היא להעברה מידיים ממשלתיות לידי בעלי הון (הפרטה מלמעלה). אך יש גם העברה מידיים ממשלתיות לידי אזרחי המדינה או לידי המשקיעים בבורסה (הפרטה מלמטה). ראה ביזור

ווב

בעברית "מארג": החלק מהאינטרנט שמצטיין בהיפרטקסט ובמולטימדיה.

וירטואלי: לא-ריאלי, לא בפועל אלא בפוטנציה, לא ממשי אלא מדומה. המשמעות המדוייקת באה מהמילה מציאות וירטואלית. מציאות וירטואלית היא מציאות מדומה הקיימת במחשב ולא במציאות. תאר לעצמך שאתה לא תראה את מסך המחשב ממרחק של כחצי מטר, אלא ממרחק כמעט אפס כמו בין עדשות המשקפיים לעיניים. תאר לעצמך שבמקום שתי עדשות משקפיים תצמיד לעניך שני מסכי מחשב, לאוזניך תצמיד שתי אזניות של הצלילים הבוקעים מהמחשב, ובמקום מקלדת ועכבר אתה תשפיע על המתרחש במחשב באמצעות כפפות. האוזניות, המסכים והכפפות הם בעצם "חושים וירטואליים" המביאים לנו "מציאות חדשה". במציאות הוירטואלית אנו נטמעים בתוך המציאות של המחשב. לכך יש השלכות יישומיות ופילוסופיות.

מבחינה יישומית, ניתן להעביר בוידאו מרחוק התרחשות של ניתוח ובאמצעות מסכים מתאימים, אזניות וכפפות, המנתח יכול לבצע ניתוח ממרחק של אלפי קילומטרים. מבחינה פילוסופית, עולה השאלה הבאה: נניח שאנו מרדימים אדם ומשתילים לו עדשות מגע שהם מסכי מחשב ועור תוף שהוא אזנייה. כשאדם זה יתעורר, איך הוא יבחין בין מציאות ריאלית למדומה? אולי האבולוציה או האלוהים השתילו בנו מערכת של מציאות מדומה והעולם של חושינו הוא פנטסיה?

ז'אווה: שפת מחשב חדשה שהיא גם מערכת הפעלה חדשה שפותחה על ידי חברת סאן. א. מאפשרת לקוראי אינטרנט להיהפך לכותבי אינטרנט ("קורא ככותב"), ולא רק מבחינה מילולית אלא בכל המדיות. ב. מאפשרת הוזלה ניכרת במחירי החומרה. זאת משום שמחשב רשת בשונה ממחשב אישי (מכונת וינטל = ווינדווס+אינטל), מצריך פחות משאבי זכרון פנימי וחיצוני ולכן הוא יעלה כשליש ממחשב אישי pc. מחשב הרשת נקרא nc.

יחידת היסוד של הג'אווה היא היישומון (יישום קטן). זוהי יחידת תוכנה הנטענת למחשב דרך תוכנת החיפוש ומגיעה לדף המארג (ווב) שבו אנו מעיינים. היישומון מאפשר למשתמש לא רק להתבונן במידע אלא גם להגיב לו. למשל הוא יכול לכתוב תשובה ביישומון מסוג מעבד תמלילים, או להוסיף נתונים לטבלה של יישומון מסוג גיליון אלקטרוני. יישומונים שונים מיישומים כמו וורד או לוטוס משתי בחינות: ראשית, הם לא בדיסק הקשיח אלא באינטרנט. שנית, לכן הם יכולים להיות הרבה יותר קטנים וזולים כמו שנאמר "בשביל כוס חלב לא צריך את כל הפרה ובשביל להפעיל מאוורר לא צריך לקנות גנראטור".

זמן אמת: מה שמגיב במינימום זמן וברציפות לשינויים בסביבה. למשל שבב מחשב שמבצע בקרה על שינויים בפס הייצור במפעל.

חומרה: להבדיל מתוכנה. "הברזלים" של המחשב: המסך,המעבד, החוטים, המקלדת, העכבר, כונן הדיסקים וכו.

חוק מור: חוק שגילה גורדון מור, אחד ממיסדי אינטל, בשנות ה70. לפי חוק זה מעבד המחשב מכפיל את מהירותו ועוצמתו כל שנתיים.

טי.קיו.אם: (טוטאל קואליטי מנג'מנט, דהיינו, ניהול איכות טוטאלי). שיטת ניהול חדשה שפותחה בארה"ב וביפאן. לפי שיטה זו, אירגונים מצליחים מתבססים על העקרונות הבאים: העברת סמכויות לעובדים בדרגים הנמוכים, הכשרה מתמדת של העובדים, בדיוק בזמן, התיחסות לשינוי כגורם קבוע וחיובי. צירוף ארבעת העקרונות מוביל למוצרים ושירותים איכותיים עם מספר תקלות השואף לאפס.

טכנולוגיות מידע: כפי שייש טכנולוגיות לעיבוד מזון ולהובלת מוצרים, כך ישנן טכנולוגיות לעיבוד מידע (חיבור מספרים, עיבוד תמלילים, עיבוד צילומים) ולהובלת מידע (פקס, אינטרנט, דואר אלקטרוני וכו').

יזמות: התכונה או נטייה של פרטים ואירגונים לא להיות רק מגיב לסביבה, אלא להיות אקטיבי לסביבה: להתחיל דברים חדשים, לשנות כיוון וכו'.


כאוס: חקר של מערכות לא סדירות. הפיסיקה של מאות השנים האחרונות התייחסה לטבע כמכונה משוכללת ומדוייקת שניתנת לתיאור באמצעות המתמטיקה הקונבנציונאלית. תורת הכאוס מניחה כי בטבע יש תופעות רבות שלא ניתנות לתיאור באמצעות הפיסיקה המיכאניסטית (של ניוטון) ולא באמצעות הגיאומטריה האוקלידית (של אוקלידס). הכוונה לתופעות כמו: זרימת המידע בנוירונים וברשתות המחשבים, תהפוכות מזג האוויר, חוקיות זרימת הנוזלים, התפתחות הגלקסיות והיקום, בניית האורגניזם מתוך הדי.אן.איי. וכו'.

כלכלת מידע: כלכלת החקלאות שהופיעה לפני אלפי שנים התבססה על ייצור והפצה של מוצרים טבעיים כמו עגבניות וחלב. כלכלת התעשייה שהופיעה לפני מאות שנים התבססה על ייצור והפצה של מוצרים מלאכותיים כמו קופסאות שימורים ומכוניות. כלכלת המידע שהופיעה סביב 1970 מתבססת על ייצור והפצה של מוצרים מופשטים כמו מאמר, ציור, תוכנה, צילום, מוסיקה, נוסחה וכו'. טופלר ואחרים גילו בסוף שנות ה70 כי הכלכלה האמריקאית היא הכלכלה הראשונה בעולם שעוברת מכלכלה תעשייתית לכלכלה מידעית, משום שאחוז המתפרנסים בה ממידע עבר את אחוז המתפרנסים בה מתעשייה ומחקלאות. למעבר זה יש השלכות אירגוניות, חינוכיות, פוליטיות ותרבותיות עמוקות.

כלכלת רשת: השלב השני של כלכלת המידע. כלכלת המידע בתקופת האינטרנט מתבססת על הפצת מוצרי כלכלת המידע באמצעות האינטרנט. לכך נלווים מושגים כמו: מסחר אלקטרוני, פיננסים אלקטרוניים, שייוק ופרסום אלקטרוניים וכו.

כלכלת תשומת לב: ייתכן והמשאב העיקרי בכלכלת המידע המרושת (נטוורקד) אינו הון, אלא תשומת לב. דהיינו, מחירה של פירמה אינו תלוי בכמות ההון שייש לה, אלא בכמות תשומת הלב שהיא מצליחה למשוך. תופעה זו באה לידי ביטוי בסוף שנת ה90 בפורטלים.

כתובת אתר: מדובר בכתובת וירטואלית של אתר באינטרנט. כתובת ריאלית של אתר ריאלי (בעיר מסויימת למשל), מורכבת משם המדינה, שם הרחוב, שם האדם. כך כתובת אתר באינטרנט מורכבת מקידומת ראשונה (אץ'.טי.טי.פי. - ראשי תיבות של פרוטוקול היפרטקסט), קידומת שנייה (דבליו.דבליו.דבליו. - ראשי תיבות של ווב כלל עולמי), שם האתר (למשל סיאןאן, או דה21סנצ'ורי, שהוא שם האתר של ספר זה) וקידומת אחרונה שהיא סוג האתר (קום לאתר מסחרי, אייסי לאתר אקדמי וכו'). כשהאתר הוא ישראלי ולא בינלאומי נוספת קידומת איי.אל.

כסף אלקטרוני: כסף וירטואלי, כסף דיגיטאלי.

כפר גלובאלי: מושג שמרשל מקלוהן המציא ב1962 בעקבות חזונו על מיזוג הטלוויזיה עם הלווין. מקלוהן סבור כי באלפי השנים האחרונות ובעיקר במאות השנים האחרונות, העולם הלך והתרחב (התפוצץ) בשל המצאת הכתב ומכונת הדפוס. אולם בשנים הבאות בגלל מהפכת התקשורת האלקטרונית המעבירה מידע במהירות האור לכל נקודה בעולם העולם עובר תהליך הפוך. העולם מתכווץ (קורס). אנו מתכנסים שוב כשבט מערות סביב המדורה החדשה הגלובאלית: מסך הטלוויזיה (והמחשב?) בסלון או במשרד.

ליטראטיות: ידיעת קרוא וכתוב, לעומת אוראליות שפירושה אנאלפבתיות. בעברית המונח תורגם בטעות ל"אוריינות".

לינאריות: קוויות. ארגון מידע בצורה קוית. האותיות במילה מאורגנות בזו אחר זו (קווית), המילים במשפט והמשפטים בפרק. האינפורמציה על הנייר היא קווית. לא כך הדבר באינפורמציה בע"פ, או בהיפרטקסט. בשני המקרים האחרונים האינפורמציה מאורגנת בצורה אסוציאטיבית, או מרחבית ולא קווית. הליניאריות מצוייה לא רק בתחום אירגון המידע, אלא גם בתחומים אחרים כמו אירגון העבודה בקו הייצור.


מדיום ומסר: צמד מושגים שמקלוהן המציא ופירושו טכנולוגיית מידע והתכנים האופיניים לה: הטלוויזיה והתכנים האופיינים לה, העיתון והתכנים האופיניים לו, האינטרנט והתכנים האופייניים לה. מקלוהן טען כי המדיום הוא המסר,דהיינו, תוכן מסויים לא נשאר בעל אותה משמעות אם מציגים אותו באמצעות שתי טכנולוגיות מידע שונות.

מודם: מכשיר הממיר מידע דיגיטאלי במחשב למידע אנאלוגי (ראה סוף הערך דיגיטאלי) האופייני לקווי טלפון, וההיפך, ממיר מידע אנאלוגי מקו הטלפון למידע דיגיטאלי למחשב.

מולטימדיה: רב-מדיה. ייצוג סוגי מדיה שונים כמו טקסט, וידאו, מוסיקה, ציור וכו' באמצעים דיגיטאליים. התוצאה המתקבלת מכך היא האפשרות להשתמש במחשב כאמצעי המשמש בו-זמנית כטלפון, טלוויזיה, וידאו, , מכונת משחקים, מחשבון וכו'.

מידע: אינפורמציה. סמלים (מילים, ציורים, מספרים וכו') ומערכות סמלים המאפשרות לנו לדעת על העולם (הפיזי והמושגי). מונח שהפך לפופולארי בשנות החמישים ב"תורת האינפורמציה" של ראשית עידן המחשב. המונח חזר להיות פופולארי בשנות השמונים עם "מהפכת המידע" ו"כלכלת המידע".

מיקרו מעבד: "המנוע של המחשב". מורכב ממיליוני טרנזיסטורים המאפשרים לעבד מידע במהירות. המיקרו מעבד הנפוץ ביותר כיום הוא הפנטיום של חברת אינטל.

מנגנון חיפוש: נקרא גם מנוע חיפוש. תוכנה המאפשרת למשתמש האינטרנט לחפש מידע באינטרנט. בין המנגנונים הידועים ביותר:גוגל, אלטא-ויסטה, יהו, הוטבוט, אקסייט, אינפוסיק, לייקוס. יש גם מנגנונים בעברית כמו: ואללא, אחלה, ותפוז. מנגנון חיפוש יכול להיות חלק מפורטל.

מסחר אלקטרוני: ראה ערך אלקטרוני.

מערכת הפעלה: תוכנה בסיסית המאפשרת למשתמש המחשב להפעילו ללא צורך בידיעת תכנות. בין מערכות ההפעלה הידועות ביותר: חלונות, מקינטוש, יוניקס.

משוב: היזון חוזר, פידבק

ניהול יידע: תחום במנהל עסקים שהתפתח עקב הכנסת רשתות מחשבים מקומיות לאירגונים.

נכסים לא מוחשיים: מידע בעל ערך כלכלי. להבדיל מנכסים מוחשיים כמו: זהב, נירות ערך, מזומנים, נדל"ן וכו'.

ננוטכנולוגיה: ננו פירושו בעברית הוא מיליונית. מדובר בטכנולוגיות של מכשירים בגודל של מיליונית המטר. יש ננוטכנולוגיות טבעיות כמו אופן פעולת הדי.אן.איי. שבגוף האדם, שעליהן מתבססת כל הביוטכנולוגיה והריפוי המולקולארי. יש טכנולוגיות שקרובות מאוד לננוטכנולוגיה, כמו טכנולוגית שבבי העיבוד (פנטיום ובני דורו).

בננוטכנולוגיה העתידית ניתן יהיה להעביר בשגיאה! מקור ההפניה לא נמצא. לא רק מידע, אלא גם מוצרים ומכשירים. זאת משום שניתן יהיה לבנות מוצרים (גבינת קוטג', נורה חשמלית) על ידי הנחת "לבני היסוד" שלהם אטום על גבי אטום. אטומים מצויים בטבע בכמויות בלתי מוגבלות ובמחירים כמעט אפסיים. לכן הערך הכלכלי של החומר ישאף לאפס והערך היחיד שישאר הוא ערך המידע. המידע לבניית החומרים יועבר מנקודה לנקודה בעולם, או במרחב הבין-כוכבי, במהירות האינטרנט (מ33 קילובייט בשנייה היום, לטונה בייט בשנייה תוך עשור). לכן ניתן יהיה להעביר תכולת חללית שלמה במרחבי החלל או תכולת אונייה בין היבשות בכדור הארץ במהירויות עצומות.

עובד מידע: עובד עם נכסים לא מוחשיים, להבדיל מעובד חקלאות, תעשייה, או שירותים. דוגמאות לעובדי מידע: גרפיקאים, מתכנתים, כתבים, ברוקרים ואנאליסטים, חוקרים.

עכבר: מכשיר הצמוד למחשב והמאפשר עבודה נוחה ומהירה עם המחשב, בכך שהוא חוסך חלק גדול מהעבודה הלא נוחה עם המקלדת.

עתידנות: תחום היידע החוקר את העתיד. עתידנות שונה מנבואה בכך שהיא בונה תסריטים שונים אפשריים לעתיד ולא טוענת שהיא יודעת במדוייק ובוודאות מהו העתיד.

פוסט- .x אחרי-משהו: פוסט-מודרניות פירושו אחרי המודרניות, פוסט-תעשייה, פוסט-לאומיות וכו'.

פוסטמודרניות. אחרי-המודרניות. המציאות הפוסטמודרנית מאופיינת בהשקפות חדשות (פוסטמודרניזם), בטכנולוגיות חדשות (בעיקר המחשב והאינטרנט), בפוליטיקה חדשה (סוף החלוקה המודרנית בין שמאל לימין, סוף הלאומיות) ובכלכלה חדשה (סוף הכלכלה התעשייתית ותחילת הכלכלה המידעית העוסקת בייצור ובהפצה של סמלים כמו: תוכנות, סרטים, תכניות וכו').

פוסטמודרניזם. מכלול ההשקפות של המציאות ושל התקופה הפוסטמודרנית. עיקרן של השקפות אלו הן: ראשית, היידע המדעי בפרט, אך כל יידע אחר, הוא מעשה ידי אדם ולא גילוי ולא שיקוף של מציאות או אמת אובייקטיבית. שנית, יידע משקף יידע. יידע הוא פרשנות של טקסטים ושל צורות דיבור. יידע הוא פרשנות של פרשנות של פרשנות וכו'. שלישית, האובייקטיביות של המודרניים (אמת מדעית אובייקטיבית, ערך אמנותי אובייקטיבי, ערכים מוסריים אובייקטיביים) היא הסוואה לכוח שלהם. רביעית, הנאורות של המודרניות היא יומרה שמסתירה את החושך העמוק שבמודרניות: גזענות מבוססת מדעית, טכנולוגיות שהביאו לאושוויץ והירושימה ועוד.

השקפות אלו התפתחו בשלושה שלבים: א. תחילת שנות ה60 אופיינו כתרבות-אנטי, בעיקר אנטי-מודרנית. פוקו הפסיכולוג והפילוסוף פרסם את ספריו "תולדות השיגעון בעידן התבונה" ו"המילים והדברים", קוהן הפיסיקאי והפילוסוף פרסם את ספרו "המבנה של מהפכות מדעיות", וינץ' הפילוסוף והאנתרופולוג פרסם את מאמרו "הבנת חברה פרימיטיבית", לוי-שטראוס האנתרופולוג פרסם את ספרו "החשיבה הפראית" ומקלוהן התקשורתן וההיסטוריון של התרבות פרסם את ספרו "הבנת מדיה". ב. תחילת שנות ה70 אופיינו כיציאה מתרבות האנטי של דור הפרחים, מרד הסטודנטים ומרד השחורים, לעבר תרבות חדשה שקוויה החלו להסתמן. פייראבנד הפיסיקאי והפילוסוף פירסם את ספרו "נגד שיטה: תיאוריה אנארכיסטית של היידע". ג. בתחילת שנות ה80 הפוסטמודרניזם הפך מודע לעצמו. הופיע ספרו של ליוטאר "המצב הפוסטמודרני", ספרו של מנדלברוט "המבנה הפראקטלי של הטבע" על אודות המדע הפוסטמודרני, וספרו של טופלר על הטכנולוגיה והכלכלה הפוסטמודרניות.

פורטל: שער כניסה לאינטרנט כדוגמת: יהו, אלטא-ויסטה, אקסייט, אינפוסיק, הוט-בוט, ואללה, אחלה. אם האינטרנט היא רשת גלובאלית של קוי תחבורה דיגיטאליים, פורטל הוא אתר באינטרנט המשמש כשדה תעופה דיגיטאלי או כתחנה מרכזית דיגיטאלית. משתמשי האינטרנט מגיעים לפורטאלים כדי לצאת מהם ליעדם באינטרנט. בשדה תעופה גדול יש ביקוש לדלפקי מודיעין, כך גם בפורטאל יש ביקוש לשירותי מידע שונים: חיפוש כתובות, מדריכים ממויינים כדוגמת ספרי טלפון ודפי זהב. בגלל מיליוני המבקרים באתרי הפורטאלים, הם הפכו ליעד מבוקש לפירסומות. לאחר מכן נבנתה לידם רשת ענפה של חנויות אלקטרוניות המרכזות פעילות של סחר אלקטרוני בהיקף צפוי של מאות מיליארדי דולארים.

פיתוח כלכלי: תחום יידע לשיפור יזום של היכולת הכלכלית של מדינה או איזור באמצעים שונים: פיתוח תשתיות פיזיות, פיתוח עסקים קטנים, פיתוח כח אדם וכו.

פראקטל: מהמלה הלועזית פרקצ'ר, שפירושה שבר. סוג חדש של מתמטיקה שהתאפשר בזכות המחשב. מדובר בצורות מתמטיות המבוססות על תבנית החוזרת על עצמה בקני מידה שונים. צורות הבנויות על פראקטלים: רשת העצבים, רשת כלי הדם, הסמפונות בריאה, רשת ענפי העץ ועוד.

פרדיגמה: דגם על. מושג שהתפרסם בזכות תומס קוהן, ופירושו מכלול של אמונות, הרגלים וערכים המשמשים הן כדגם של העולם והן כמערכת להנחיית פעולה. לפי קוהן מדענים אינם רואים את העולם ואינם עורכים ניסויים כאינדיבידואלים רציונאליים, אלא כשבויים בפרדיגמה. פרדיגמה זו הונחלה להם על ידי הקהיליה המדעית שלהם.

צ'ט: אחד מהשימושים של האינטרנט. המשתמש יכול לתקשר עם עוד אדם או עם מספר בני אדם, אולם במקום לדבר בשפופרת הטלפון הוא מקליד את דבריו במקלדת ובמקום לשמוע את הצד השני בשפופרת הוא רואה את תגובת הצד השני על גבי מסך המחשב.

קהילה דיגיטאלית: קהילה שהמשותף בין חבריה אינו גבולות גיאוגרפיים משותפים (כפר מסויים, אי מסויים, ליד נהר מסויים), או דת או אמונה משותפת, אלא

רב-תרבותיות: אחד מביטויי הפוסטמודרניזם. במודרניזם היה דירוג של תרבויות כך שהתרבות שנחשבה גבוהה ניסתה לבטל את התרבויות האחרות. דוגמה מובהקת לכך היא מדיניות כור ההיתוך בישראל. בפוסטמודרניזם אין דירוג תרבויות ואין היתוך של תרבויות. קיים אפילו ערך שאומר שטוב שייתקיימו מספר תרבויות בו זמנית באותה קהילה ואף רצוי שאדם אחד יכיר ויתנסה בו-זמנית בכמה תרבויות.

רה-אינג'ינירינג: עיצוב מחדש. שיטת ניהול ואירגון שהופיעה בארה"ב בתחילת שנות ה90 אחרי הטי.קיו.אם. השיטה מבוססת על הנחת יסוד אחת ועל 4 עקרונות פעולה. הנחת היסוד אומרת כי אירגונים נוטים במשך הזמן להפסיק לשרת את הלקוחות שלהם ולהתחיל לקדש את הבירוקרטיה שלהם. כך הם מתנתקים מהשוק ומתחילים להפסיד לקוחות ולאחר מכן מתחילים להפסיד כסף. לכן יש לנקוט ב4 עקרונות הפעולה הבאים: א, יש לנסח מחדש מהם צרכי הלקוחות. ב, יש לנסח מחדש מהם התהליכים שיספקו את צרכי הלקוחות. ג, יש לבנות מחדש מבנים אירגוניים שיכולים לאפשר את התהליכים הללו. ד, יש לרכוש רק טכנולוגיות שיכולות לאפשר את התהליכים והמבנים הללו.




רציפות ואי רציפות: שתי שיטות מנוגדות להתיחסות לזמן בחקר העבר ("היסטוריה") והעתיד (עתידנות). שיטת הרציפות גוזרת את העתיד מתוך העבר כהמשך העבר. למשל, אם הערבים ברחו במלחמות 48 ,56 ו67, אז הם גם יברחו ב73. שיטת אי הרציפות, לעומת זאת, טוענת שהדברים החשובים באמת מתרחשים כך שהעתיד אינו המשך של העבר אם כי ניתן לגזירה מתוך אי הרציפות של העבר. למשל, אם מישהו במודיעין הישראלי ב1970 קרא בעיתון שהמצרים התחילו לגייס אקדמאים לצבאם, הוא היה יכול לחזות אי רציפות ואי בריחת הערבים במלחמה הבאה. תומס קוהן מציג את תחנות היסוד בהיסטוריה של המדע כאוסף של אי-רציפויות (מעברי פרדיגמות). מישל פוקו מציג את תחנות היסוד בהיסטוריה של המחשבה והתרבות באופן דומה כמעברי אופני ראיית עולם. אם ניתן לזהות רציפות באי-רציפויות, אז נאמר שזוהי רציפות ממעלה שנייה.

רשת מחשבים: אירגון של מחשבים המקושרים ביניהם באמצעות כבלים ייעודיים או באמצעות קוי תקשורת קיימים כמו קווי טלפון או לווין או כבלי טלוויזיה. נהוג להבדיל בין רשתות מקומיות לרשתות לא-מקומיות. יש שני סוגי רשתות מקומיות: יש רשת של מחשבים המקושרים ביניהם כשווים בין שווים ויש רשת של מחשבים המקושרים ביניהם אך גם ל"שרת" (ראה ערך שרת-לקוח) משותף. ניתן לחבר בין מספר רשתות ולקבל רשת לא-מקומית. הרשת הלא-מקומית הגדולה והמפורסמת ביותר בעולם היא רשת האינטרנט.

שבב מחשב: (צ'יפ, באנגלית). אם המחשב הוא מכונית והאינטרנט היא רשת כבישים, השבב הוא המנוע של המכונית או תא המטען שלה. יש שני סוגי שבבים: שבבי זיכרון לאיחסון יידע ושבבי עיבוד המעבדים יידע. השבב המוכר ביותר הוא מעבד הפנטיום של חברת אינטל, אך גם חברות כמו מוטורולה והיטאצ'י מייצרות שבבים. רוב השבבים עשויים מסיליקון (צורן בעברית). שבב פנטיום חדיש מכיל כ10 מיליון טרנזיסטורים. טרנזיסטור הוא מכשיר חשמלי המאפשר לציין שני מצבים (0 או 1, כבוי או דולק) המהווים אותיות דיגיטאליות. מיליוני הטרנזיסטורים והחיבורים ביניהם מאפשרים מנוע שמעבד מידע דיגיטאלי לכן שבב מחשב הוא בו זמנית גם "מנוע" וגם "מוח". באמצעות קרן לייזר אפשר "לכתוב" ו"לצייר" (בטכניקת הפוטוליטוגרפיה) על סיליקון מספר עצום של מעגלים חשמליים. לאחר מכן משתמשים במודל אחד המכיל את כל המעגלים החשמליים ו"משכפלים" אותו בתהליך של ייצור המוני.

שידרוג: (אפגרייד, באנגלית) שיכלול פלוס עליית מדרגה.

שפת מחשב: היות ועד לסוף המאה ה20 המחשב לא הבין שפת אדם, המציאו שפת מחשב שהאדם צריך ללמוד אותה ובאמצעותה הוא יוכל לתקשר עם המחשב. מדובר במערכת של סימנים עם אוצר מילים וכללי תחביר שמתווכת בין השפה הטבעית (שפת בני האדם ביומיום) לבין מערכת המידע הדיגיטאלית של שבב המחשב. בין השפות הידועות ביותר: ז'אווה, סי, סי++, אסמבלר.


שרת-לקוח: (קליינט-סרוור, באנגלית) במקור, שיטת אירגון ותקשורת של מחשבים. מדובר במחשבים (לקוחות) המחוברים בינם לבין עצמם והמקבלים שירותים שונים ממחשב (שרת): שירותי חומרה כגון מדפסת אחת שכל המחשבים משתמשים בה. שירותי תוכנה כגון מעבד תמלילים שמצוי בשרת וכל הלקוחות משתמשים בו. שירותי תקשורת כגון שרת המכיל קו יציאה לאינטרנט והמאפשר לשאר הלקוחות להתחבר לאינטרנט. שיטת האירגון של שרת לקוח הופכת אט אט למושג כללי בעל משמעויות אירגוניות ותרבותיות נרחבות. אירגון מסוג שרת-לקוח נחשב היפוכו של אירגון פירמידה שגם אינו מכיל תקשורת בין הלקוחות וגם מכיל רמות אירגוניות רבות שלא מאפשרות קשר ישיר של הלקוחות עם השרת.

תוכנה: (סופטוור באנגלית). אם חומרה היא מכלול ה"ברזלים" של המחשב, תוכנה היא מכלול התכנים שמאפשרים לנו להפעיל את המחשב ולתקשר עמו. בין התוכנות השימושיות ביותר הן תוכנות יישומים (מעבדי תמלילים כמו וורד, דפדפני אינטרנט כמו נביגטור ואקספלורר), תוכנות מערכות הפעלה (חלונות, מקינטוש, יוניקס) ותוכנות שהן שפות מחשב (סי, ז'אווה).

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.